תוכן עניינים
53 יחסים: מקוה ישראל, מלחמת צרפת–פרוסיה, מלבי"ם, מזרחים, מזכרת בתיה, מגנצא, מוסף (עיתונות), מוציא לאור, מושבה, מיכל הכהן, ארץ ישראל, אדר, איסטנבול, איכר, עלייה לארץ ישראל, עברית, עיתון, עיתונאות, עיתונאי, פנחס בן צבי גרייבסקי, פרושים (היישוב הישן), פריז, פודוליה, ראשי תיבות, שמואל מוהליבר, תקצ"ו, תר"כ, תרמ"ז, לונדון, טולצ'ין, חסידים, בוקרשט, גרמנית, גרמניה, דפוס סלומון, המאה ה-19, המגיד, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הסופות בנגב, השולמית, הלבנון, החבצלת, י"ד באדר, י"ד בחשוון, יעקב הלוי ספיר, ירושלים, ישראל ב"ק, יהדות חרדית, יואל משה סלומון, ... להרחיב מדד (3 יותר) »
מקוה ישראל
מקוה ישראל וסביבותיה מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל מאז תקופת היישוב הישן.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומקוה ישראל
מלחמת צרפת–פרוסיה
סדאן עמוד הניצחון שהוקם בברלין לזכר ניצחון הפרוסים במלחמה מלחמת צרפת–פרוסיה (נקראת גם מלחמת צרפת–גרמניה; 19 ביולי 1870 – 10 במאי 1871) הייתה מלחמה בין הקיסרות הצרפתית השנייה לבין ממלכת פרוסיה ומדינות גרמניות אחרות.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומלחמת צרפת–פרוסיה
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומלבי"ם
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומזרחים
מזכרת בתיה
מיצג בכניסה למזכרת בתיה מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומזכרת בתיה
מגנצא
#הפניה מיינץ.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומגנצא
מוסף (עיתונות)
בעיתונות, מוּסף הוא קונטרס בעל אופי מוגדר, חלק מעיתון.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומוסף (עיתונות)
מוציא לאור
#הפניה הוצאה לאור.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומוציא לאור
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומושבה
מיכל הכהן
מיכל הכהן מיכְל יצחק אליהו הכהן (תקצ"ד, 1834, יאסווין, רוסיה (ליטא) – כ"ד באלול תרע"ד, ספטמבר 1914, ירושלים) היה מדפיס ועיתונאי בירושלים במאה התשע עשרה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ומיכל הכהן
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וארץ ישראל
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ואדר
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ואיסטנבול
איכר
פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ואיכר
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ועלייה לארץ ישראל
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ועברית
עיתון
דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ועיתון
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ועיתונאות
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ועיתונאי
פנחס בן צבי גרייבסקי
#הפניה פנחס גרייבסקי.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ופנחס בן צבי גרייבסקי
פרושים (היישוב הישן)
פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ופרושים (היישוב הישן)
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ופריז
פודוליה
מיקומה של פודוליה בגבולות אוקראינה של ימינו (מפת מזרח אירופה) פודוליה (באוקראינית: Поділля; ברוסית: Подолье; בפולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ופודוליה
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וראשי תיבות
שמואל מוהליבר
הרב שמואל מוהליבר (כ"ז בניסן ה'תקפ"ד, 25 באפריל 1824 – י"ט בסיוון ה'תרנ"ח, 10 ביוני 1898) היה רב ומנהיג ציבור, ממייסדי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ושמואל מוהליבר
תקצ"ו
#הפניה ה'תקצ"ו.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ותקצ"ו
תר"כ
#הפניה ה'תר"ך.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ותר"כ
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ותרמ"ז
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ולונדון
טולצ'ין
טולצ'ין (באוקראינית ורוסית: Тульчин; ביידיש: טולטשין), היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וטולצ'ין
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וחסידים
בוקרשט
אוניברסיטת בוקרשט גן ארמון מוגושואיה, הוקם על ידי קונסטנטין ברנקוביאנו ב-1702 ליד בוקרשט בוקַרשׁט (ברומנית: București; אלפבית פונטי בינלאומי) היא עיר הבירה, וככזו המרכז השלטוני-המדיני, המסחרי, התרבותי, הכלכלי והתעשייתי של רומניה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ובוקרשט
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וגרמנית
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וגרמניה
דפוס סלומון
עמוד השער השני של הספר "שבט מוסר", ובו ציור מכונת הדפוס של בית הדפוס עמוד השער של הספר שבט מוסר, ירושלים תרכ"ג – הספר השני שנדפס בדפוס סלומון שלט זיכרון על בניין המשרדים ברח' הרב קוק בירושלים, שם שכן בית הדפוס משנת תרצ"ט דפוס סלומון היה בית דפוס שפעל בירושלים בשנים 1863–1992, והיה בית הדפוס העברי השני שפעל בירושלים, ובית הדפוס שפעל בתקופה הארוכה ביותר (130 שנה).
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ודפוס סלומון
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והמאה ה-19
המגיד
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד" דוד גורדון, עורכו של המגיד "המגיד" היה שבועון עברי, אחד הראשונים בתולדות העיתונות העברית (הראשון היה פרי עץ חיים, שיצא לאור באמסטרדם החל מ-1691).
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והמגיד
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והאימפריה העות'מאנית
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והאימפריה הרוסית
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והסופות בנגב
השולמית
מירכאות.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והשולמית
הלבנון
סדר יד בעבודתו "הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והלבנון
החבצלת
#הפניה חבצלת (כתב עת).
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל והחבצלת
י"ד באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וי"ד באדר
י"ד בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וי"ד בחשוון
יעקב הלוי ספיר
#הפניה יעקב ספיר.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ויעקב הלוי ספיר
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וירושלים
ישראל ב"ק
תנצבה ישראל בַּ"ק (1797, ברדיצ'ב – כ"ט בחשוון תרל"ה, נובמבר 1874, ירושלים) (נקרא גם בשם-המשפחה היידי דרוּקֶר, שפירושו "מדפיס") היה מוציא לאור ואיש ציבור ביישוב הישן בארץ ישראל במאה ה-19.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל וישראל ב"ק
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ויהדות חרדית
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ויואל משה סלומון
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ויידיש
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ו1860
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
לִרְאוֹת יחיאל ברי"ל ו1881